הרגע שבו אפשר לומר: "סוף סוף הגענו"
במשך מאות בשנים, עבור כל מי שעלה מנמל יפו בדרך הארוכה, התלולה והמפרכת אל ההר, המקום הזה היה הרגע המרגש שבו אפשר היה לומר "סוף סוף הגענו".
שער יפו ניצב על קו התפר שבין סוף הדרך לבין התחלה חדשה. הסיפור שלו הוא סיפור של השתנות, שבירה ותיקון. הוא עבר מיד ליד יחד עם העיר כולה, וכל תקופה ושלטון השאירו עליו חותם בל יימחה.
בניית החומה והשער שהוביל אל הים
לאורך אלפי שנותיה הייתה ירושלים עיר של חומות ושערים, שנבנו, נהרסו, נפרצו ושוב נבנו מחדש. החומה והשער שאנו פוגשים כיום נבנו במאה ה-16, כאשר הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר הקיף את העיר מחדש כדי להגן עליה ולפאר אותה.
בשנת 1538 הושלמה בניית השער הזה. שמו נקרא "שער יפו" מכיוון שממנו יצאה הדרך הראשית מערבה אל נמל יפו, שהיה במשך דורות שער הכניסה המרכזי לארץ ישראל ולירושלים. כל מי שעלה מן הנמל ידע שברגע שחומות האבן המרשימות הללו נגלות מולו - הוא הגיע אל עיר הקודש.
פריצת הפתח הרחב: ביקור הקיסר הגרמני
אם תביטו היטב, תבחינו בפתח הרחב שנמצא לצד השער המקורי. פתח זה לא היה כאן במקור.
בשנת 1898, לקראת ביקורו ההיסטורי של קיסר גרמניה וילהלם השני, מילאו חלק מחפיר המצודה ופרצו פתח רחב בחומה כדי לאפשר לפמליית הקיסר להיכנס אל תוך העיר בכרכרות. מה שהחל כמענה לאירוע חד פעמי שינה את פני המקום לצמיתות: שער מבוצר וסגור הפך לציר תנועה מרכזי שמחבר בין העיר העתיקה לעיר החדשה שצמחה מחוץ לחומות.
תחנות היסטוריות בדרך: גנרל אלנבי, המצור ושחרור העיר
פחות מעשרים שנה לאחר מכן, שער יפו עמד שוב במוקד ההיסטוריה העולמית: בשנת 1917 הגיעו לקצן כארבע מאות שנות שלטון עות'מאני. הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי בחר להיכנס דרך שער יפו ברגל מתוך כבוד לקדושתה של ירושלים. במלחמת העצמאות בשנת 1948 נכבשה העיר העתיקה בידי הלגיון הירדני. שער יפו עמד במוקד קרבות קשים, רכב משוריין שנפגע נתקע בפתח וחסם אותו, והשער המרכזי הפך למחסום גבול מבוצר וסגור. במלחמת ששת הימים בשנת 1967 חזרה העיר העתיקה לבעלות העם היהודי. שער יפו, שהיה חסום במשך כמעט עשרים שנה, נפתח מחדש ואיחד את שני חלקי העיר.
לקרוא את ההיסטוריה מתוך האבנים
כדי להבין את כל הסיפור המופלא הזה, די להביט בכתובות המוצבות על גבי הקירות סביב: כתובת בערבית מן התקופה העות'מאנית. כתובת באנגלית מתקופת המנדט הבריטי. לוח שיקום בעברית המצטט מילים שנכתבו לפני יותר מאלפיים שנה, בימי שיבת ציון, על ידי נחמיה: "עלתה ארוכה לחומות ירושלים". המילה "ארוכה" משמעה רפואה, איחוי ותיקון.
כשמדינת ישראל שיקמה את שער יפו לאחר איחוד העיר, היא בחרה בדיוק במילים הללו כדי לציין שער שהיה סגור וחרב, ונפתח שוב לחיים.
המסר של שער יפו לימי הסליחות: פתח לנו שער
יש עוצמה עמוקה בעמידה מול שער יפו בלילות חודש אלול ובימי הסליחות.
כפי שאנו אומרים בתפילה: "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום". שנה אחת מגיעה לסיומה ושנה חדשה עומדת בפתח. שער יפו מזכיר לנו שגם כאשר דרך מסוימת נסגרת - זהו אינו סוף הסיפור.